עניין קביעת האבהות נדון לאחרונה בהקשרים רבים על ידי בית המשפט וסביבו שיח ציבורי רב. 
בעבר לא ניתן היה לכפות על אב בישראל ביצוע בדיקת רקמות לאימות אבהות וכי לאותו האב עמדה האפשרות לסרב לעשות כן, אולם, כיום קיימת מגמה בפסיקה ולפיה ייתכן כי אדם אשר אבהותו מוטלת בספק יובא לבדיקת רקמות ואף אם יסרב לעשות כן סירובו עשוי לפעול לחובתו. 
גישתו של בית המשפט בעניין זה תהא מתוך מחשבה על טובת הקטין וקיום זכויותיו. 
בתי המשפט רואים לעיתים בטובת הקטין ובקיום זכויותיו כערך הנמצא במעלה הראשונה ויש להגן עליו ככל שניתן.
בדיקת אבהות מורכבת מבדיקת DNA ועל כן שמה המלא הוא בדיקה לסווג רקמות. 
הבדיקה מתבצעת במעבדה מיוחדת, באמצעות טכנולוגיות מודרניות מתקדמות המאפשרות הוכחת קשר גנטי בדיוק של 99%.
דיוק גבוה זה מאפשר להתאים בין אדם לבין ילדיו ולהוכיח אבהות, אמהות, או קרבה משפחתית בין אחים. 
בתי המשפט מסתמכים על בדיקת סווג הרקמות שבוצעה על פי צו רשמי של בית המשפט לשם שלילת או קביעת אבהות גבר על ילד מסוים בהסתמך על "חוק המידע הגנטי". 
בדיקת אבהות שנתקבלה ע"י בית המשפט עשויה לחייב את האב כבכל תביעה משפחתית ובכלל זה: מזונות הילד, הסדרי ראייה, אפוטרופסות וכיו"ב.